טיול חרבת עתרי
אתם בטח שואלים לאן נעלמתי?
תודה על הדאגה! אך אין מה לדאוג, לקחתי מעט הפסקה כדי לגרום לכם להתעניין יותר ועכשיו אני הולכת לחזור להעלות כרגיל מידי שבוע פוסטים.
היום פוסט טיול לו אני קוראת "חרבת מדרס/עתרי".
אז קצת על חרבת מדרס:
המקום היה מיושב מתקופת הברזל השנייה (1000 לפנה"ס) ועד סוף התקופה הרומית (המאה ה-4 לספירה) (1+2). השם מדרס מגיע מהורדוס (המאה ה-1 לפנה״ס) שנתן לו את השם על שם מושל רומאי.
הנקודה הראשונה היא: מערת המסתור:
המערה שימשה ככל הנראה לחפירת הקירטון (סלע הדומה לאבן גיר) (3), ששימש כחומר בנייה. בהמשך המערה שימשה שימושים נוספים (מגורים, אכסון וכד'). במערה אין תקרה, זאת משום שבמשך השנים תקרת המערה התמוטטה.
מהמערה יוצאת מערכת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא ששימשה את הלוחמים בו כמקלט שבתוכה זחלנו (4).
*דרך אגב, "קולמבה" ביוונית זה יונה, ו"קולומבריום"-שובך יונים.
בחורים בקולומבריום גידלו יונים שהצואה שלהם כנראה, שימשה לזבל אורגני ובשר היונים שימש למאכל.
האגדה מספרת שלפני שנים רבות הייתה באזור עיירה הלניסטית. בתקופה ההיא היו לכל עיר אל/אלה הקדושים במיוחד לה. האלה הקדושה לעיר מרשה הסמוכה (שנקראת כיום בית גוברין) הייתה אפרודיטה (אלת האהבה והיופי).
התושבים בעיירה אספו שנים רבות כסף לבניית פסל לאלתם, בסופו של דבר, לאחר שהפסל נבנה הוא היה יפיפה! הדבר היפה מכל בפסל היו עניה של אפרודיטה שהיו עשויות מ-2 יהלומים! הפסל הועבר למערה כדי שלא ייפגע מהשמש ובכל יום באו אנשי העיר למערה להתפלל אליה.
באותה עיר חיו נער ונערה מאוהבים, אך, הייתה להם בעיה, הנערה הייתה בת ראש העיירה, והנער רועה. בכל ערב היו השניים נפגשים בחשאי ומתכננים את עתידם. ערב אחד עלה לנער רעיון כיצד ישיג את אהובתו, הוא ירד למערה והחליט לקחת את היהלומים מעיניה של אפרודיטה, הוא חצב חור קטן בקיר, הטמין בו את היהלום, וכיסה.
כשהגיעו אנשי העיר וראו את הנעשה הם נהיו כעוסים והמומים, אך לא ידעו מי עשה זאת.
בלילה הבא, כשכולם עזבו את המערה, נכנס הנער לחפש את היהלומים. הוא חפר חור קטן, אך היהלומים לא היו שם. חפר עוד אחד, וגם לא. וכך המשיך במשך מספר לילות עד שנערתו כבר נישאה לאחר והוא הזדקן והיהלום עדיין לא נמצא. כך נוצרו כל החורים הללו בקירות. ואומרים שעד היום, רוחו מגיעה לכאן כל לילה, ומחפשת את אושרו שנעלם, וכל בוקר מוצאים פה עוד חור חדש (5).
כשיצאנו מהמערה המשכנו וראינו בדרך שרידי מבנה שעשוי מאבנים מסותתות.
*סיתות: עיבוד של אבנים כדי להפיק מהם בדרך כלל חומרי בנייה (לבנים).
על הלבנים נחצב צלב קלטי. סביר שבמקום הייתה כנסייה עתיקה שהרסו.
לאחר כמה דקות הגענו למערת הקבורה.
נקודה 3: מערת הקבורה:
זו מערה רומית מהמאה ה-2 לספירה. ניתן לראות בה עיצוב רומאי וסביר להניח שנקבר בה המושל/אדם עשיר מהאזור.
למערה היו נכנסים דרך מעין פתח שהדלת שלו הייתה עשויה מאבן גולל (אבן שהוכנה על מסילה) שאפשרה לסגור ולהגן על הקבר.
בתוך המערה ישנם 2 קברים שמשמשים ל-2 שלבים:
קבורה ראשונית– הקבר בו מניחים את הנפטר.
קבורה משנית- לאחר מספר חודשים, מוציאים את עצמות הגופה ומכניסים אותן לתוך "גלוסקמאות" (ארונות קבורה קטנים).
(5+6).
נקודה 4: הפירמידה:
הגענו לנקודה ה-4 וראינו פירמידה! כשאני אומרת פירמידה מיד עולה לכם בראש פירמידות ענק כמו אלו שבמצרים, אך לא, אורך בסיסה הוא כ-10 מטר וגובהה כ-3 מטר (במקור היה 5 מטר).
הפירמידה שימשה כנראה כמצבת זיכרון לאנשים שנקברו מתחתיה. בערבית נקרא הקבר "אלמנטאר" (הצופה).
(7)
כעבור כחצי שעה הגענו לנקודה האחרונה.נקודה 5: חרבת עתרי:
כפר עתיק מימי בית 2 ומעט אחריו. במקום נמצאים שרידים רבים שמראים כיצד חיו בתקופה ההיא.
בנוסף, ראינו במקום מערה גדולה ויפה שהיו בה עמודים מסותתים שבתוכם בנו תאי קולומבריום שמובילה למערת מסתור מתקופת בר כוכבא (8).
בטיול ראינו פרחים רבים כמו: כלנית, רקפת, נורית, סביון ותורמוס.
בנוסף, ראינו גם חגב חמוד וקטן שהלך איתי דרך נכבדה בטיול.
הטיול היה נחמד ובמיוחד הזחילה במערה, אך לטעמי המסלול כולו היה קל מידי וחזר על עצמו. אדרג אותו בציון: 4/10.
מקווה שאתם לפחות אהבתם אותו.
תמשיכו להיות חנונים מגניבים, נתראה.
מקורות מידע:
ויקיפדיה-חורבת מדרס, פיסקה 1
טיולי-חרבת מדרס וחרבת עתרי, תחת הכותרת: "חרבת מדרס"
ויקיפדיה-קירטון, פיסקה 1
בצד הדרך-בעקבות הפירמידה-חירבת מדרס, תחת הכותרת: "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא"
טיולי-חרבת מדרס וחרבת עתרי, תחת הכותרת: "הפירמידה ומערת הקבורה"
טיולי-חרבת מדרס וחרבת עתרי, תחת הכותרות: "הפירמידה ומערת הקבורה"
טיולי-חרבת מדרס וחרבת עתרי, תחת הכותרות: "חרבת עתרי"
תגובות
הוסף רשומת תגובה