איך מולקולה כה קטנה יכולה לעשות כל כך הרבה בעיות?

שלום לכל החנונים המגניבים,

יש פה עורכי דין בקהל? ילדים או אנשים המתעניינים במשפטים? דיבייטים?

זה הפוסט בשבילכם.

בשבעות האחרונים אני עובדת על העבודה שלי בכימיה. בתחילת העבודה הייתי אמורה לבחור נושא מסוים שעליו אני אכין את העבודה.

איך לא, בחרתי להכין את העבודה על...

נחשו...

DNA!

באחד מחלקי העבודה היינו אמורים להביא דילמה ערכית בנושא שדיברנו עליו. אם אתם יודעים, ואם לא, חוץ מרופאה או מדענית, אני גם יכולה להיות עורכת דין.

נסו להתווכח איתי,

ספויילר:

פשוט? זה ממש לא...

החלטתי לשתף אתכם בדילמה שבחרתי ולהכין על כך פוסט. 

*אם אתם לא יודעים מה זה בכלל DNA ממליצה לכם ללכת עכשיו לפוסט שלי בנושא.

אז אתחיל עם סיפור קצר, שמעתם על "הכיבשה זה דולי"?

למי שלא שמע, אסביר עליה בקצרה.

דולי נולדה ב-1997, היא לא הייתה סתם כיבשה. היא הייתה היונק הראשון ששובט (1).

נשמע מדע בדיוני לא?

אז למה אני מספרת לכם את זה ואיך זה קשור לDNA?

היום אנחנו הולכים לערוך דיבייט על נושא השיבוט! אכן כן, מתרגשים?

אז לפני זה, מה זה שיבוט בכלל?

*שיבוט: יצירת העתק של DNA, תאים, רקמות או אורגניזמים הזהים מבחינה גנטית למקור ממנו נוצרו (2).

לשיבוט ישנם יתרונות וחסרונות מבחינה רפואית ומבחינה אתית. אפרט קודם לגבי היתרונות ולאחר מכן לגבי החסרונות.

לכל דעה מסוימת אני אציג את הדעה הנגדית לה, ממש כמו דיבייט.

*אתיקה: כללי התנהגות המצופים מאדם או קבוצה מסוימת (3).

ראשית, יתרון לשיבוט מבחינה רפואית- בעזרת שיבוט ניתן יהיה לייצר תאי גזע עובריים שיאפשרו ליצור רקמות ואיברים להשתלה מבלי דחייה של הגוף. בכך יהיה ניתן למצוא תרופות למומים ולמחלות קשות (4). תאי גזע עובריים יכולים להפוך לכל תא מרקמת הגוף (תאי סחוס, תאי עור, תאי רקמת שריר הלב) וזאת בניגוד לתאים אחרים (5).

כראייה, המחקר הבא: מדענים מדרום קוריאה הצליחו לשבט עוברים אנושיים במטרה להשתמש בתאיהם בעתיד לטיפול במחלות. את העוברים יצרו המדענים בעזרת שיטת השיבוט, לאחר מכן הם גידלו אותם במשך כמה ימים והפיקו מאחד מהם תאי גזע עובריים (6).

רגע אחד!

ומי אמר שעובר הוא לא יצור חי?

הוא מורכב מתאים?- כן

ישנם אורגניזמים המורכבים מתא אחד?- כן

זה נשמע לכם הגיוני שיפיקו מעובר, הנחשב כעיקרון, חי- תאי גזע עובריים?

זה כמו רצח.

לאורגניזם יש שתי הגדרות (7):

1. כל דבר חי המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו ולבצע חילוף חומרים.

2. כל מה שיש בו לפחות תא אחד.

אומנם עובר לא יכול להתקיים בכוחות עצמו לגמרי, אך עובדה זו לא מפחיתה מרמת אנושיותו.

גם תינוק שרק הרגע נולד לא מסוגל להתקיים בכוחות עצמו. הוא לגמרי תלותי באנשים סביבו.

כמו שלא הייתם מתעללים ורוצחים תינוק חסר ישע, למה שהייתם מתעללים ורוצחים עובר?

גם הטענה שלעובר אין הכרה תודעתית כמו של בן אדם בוגר ניתנת לסתירה, האם לתינוק שרק נולד יש בגרות פסיכולוגית כמו של אדם בוגר? אז למה אותו אסור לרצוח? (8).

כדוגמה לכך: הכנסייה הקתולית מתנגדת לכל מחקר אשר נעשה או עושה שימוש בעוברים אנושיים. היא רואה זאת כרצח. בתפיסתה, עובר אנושי הוא אדם בעל זכיויות לכל דבר ועניין (9).

מוסיפה לכם כאן 2 סרטונים:

מימין: עובר בן 12 שבועות ומשמאל: עובר בן 30 שבועות

ויקיפדיה-עובר

זה מדהים, לא?

תראו איך הוא זז, תראו איך תוך 18 ימים הוא כל כך מתפתח! 

בסרטון משמאל (של העובר בן 30 שבועות), ניתן לראות ממש פנים של בן אדם!

זה מפחיד אבל בקטע טוב!

ברצוני להוסיף כי יש גם להתחשב בסיכונים שבתהליך, כתוצאה מהשתלת אותם תאי גזע עובריים יכול להיגרם ריבוי בלתי מבוקר של תאי גזע מושתלים מה שיכול לגרום ליצירת גידולים. זאת ועוד, בעיקר כאשר מדובר בתאי גזע של מבוגרים מתים, קיים חשש להעברת מחלות מדבקות (10)

כמו כן, יתרון נוסף מבחינה מדעית- בעזרת שיבוט יהיה ניתן להחזיר לחיים מינים שנכחדו או להציל מינים בסכנת הכחדה.

דוגמה טובה לכך היא המחקר הבא: ב-2016 חוקרים רוסים ודרום קוריאנים ניסו למצוא את ה-DNA משרידיהם של שני גורי אריה מערות מתקופת הקרח האחרונה, במטרה לשבט את אותו זן עתיק של אריות (11).

ynet-נסיון לשבט אריה מערות שנכחד בתקופת הקרח

רגע רגע רגע!

מי אמר שהחזרת מינים שנכחדו לעולם זה דבר טוב בהכרח?

למה שהאדם יתערב במארג המזון בטבע?

יכול מאוד להיות שלאותם מינים נכחדים יהיה יתרון מסוים על פני מינים אחרים. דבר זה יכול לגרום לשינוי במארג המזון בטבע.

*מארג מזון: יחסי הגומלין בין אוכלים לנאכלים בבית גידול כלשהו (12).

ודבר נוסף, אני מזכירה לכם ששיבוט לא מבטיח העתק מדויק של המקור, "סך הכל" הוא רק מעביר את המידע הגנטי שבו לגוף אחר, ומה עם ההתנהגויות והתכונות שרוכשים במשך החיים?

כמו שחשבתם, הם לא כוללים בתוך עיסקת החבילה הזאת. לכן גם אם נשבט איזה גור אריות מלפני מיליוני שנים או חיה שעומדת להיכחד, אותו גור אריות יצטרך להסתגל וללמוד התנהגות מסוימת. וממי הוא ילמד אותה? מעצמו? לא נוכל ליצור שיכפול ״מושלם״ לאותו גור אריות (13)

אוסיף כי ברוב המקרים, המקומות המקוריים בהם "התגוררו" אותן החיות שנכחדו, נהרסו. גם אם נבנה להם העתק מדויק של מקום המגורים המקורי שלהם. כל הסיפור הזה ובכללי כל סיפור השיבוט יעלה מליוני שקלים. לא עדיף להשתמש בכל הכסף הזה להצלת מינים שבסכנת הכחדה כרגע? (14).

כאמור בשיבוט ישנם גם חסרונות.

החסרון הראשון הוא שתהליך השיבוט יכול להוות סכנה לעובר או לתינוק המשובט ולעורר אצלו בעיות בריאותיות רבות מפני שזהו תהליך מסוכן (15).

דוגמה  לכך, היא המחקר שערכו חוקרים ממכון וויטהד בארצות הברית בו בדקו את הגנים של עכברים משובטים. במחקר גילו, כי אחד מכל 25 גנים בשיליה, העוטפת את העכבר המשובט בזמן התפתחותו ברחם, אינו פועל באופן תקין. גם בגנים מהכבד של העכברים נמצאו גנים שפעילותם אינה תקינה. בנוסף, נוכחו לגלות כי רבים מהעוברים המשובטים מתים לפני לידתם או זמן קצר אחריה. גם בעלי חיים משובטים ששרדו לאחר הלידה סבלו במקרים רבים מבעיות שונות, למשל: משקל לידה גדול מהרגיל, בעיות נשימה, דלקות ריאות חוזרות ונשנות, כשלים בפעולת הכבד ותוחלת חיים קצרה (16).

אך מנגד לכך, טכנולוגית השיבוט מתקדמת ומתפתחת עם השנים ועם ההתקדמות כך הסיכון לבעיות כאלו יורד. יכול מאוד להיות שבעוד מספר שנים נצליח לשבט אורגניזמים עם סיכוי נמוך לבעיות בריאותיות.

ברצוני להוסיף כי לא חייבים לשבט אורגניזם שלם כדי להציל חיי אנשים. ניתן להשתמש בטכנולוגית השיבוט כדי להחליף תאים שמתו בתאים חדשים שישובטו או רק לחדש תיפקוד של תאים שנפגעו. דבר זה יוכל להוות פתרון למחלות חשוכות מרפא כמו אלצהיימר, פרקינסון וכו' (17).

חסרון נוסף הוא שתהליך השיבוט יכול להיות מנוצל למען מטרות רעות של השבחת גזע או מראה מסוים. ניתן לתת כדוגמה את הנאציזם ומעשי הנאצים שמטרתם הייתה "לטהר" את החברה האנושית וליצור באופן מכוון גזעים אנושיים בעלי מאפיינים גופניים מסוימים (18+19).

חקיקת חוקים ברורים בהקשר של שיבוט יכולים לעזור בעניין זה. ישנן כבר מדינות רבות בעולם האוסרות על שיבוט למען רבייה וביניהן גם ישראל (20).

ברצוני גם להזכיר כי לא מלפני הרבה זמן, טכנולוגיה דומה לשיבוט פותחה גם היא, הטכנולוגיה בתחום הפוריות. כאשר טכנולוגיה זו פותחה עלה החשש שציינתי קודם לכן, שטכנולוגיה זו תשמש למען מטרות רעות, אך דבר זה לא קרה (21).

יתר על כן, ישנו גם סיכון לצד השני, הצד של המשובטים. בחברה בה לכל אדם יש מטען גנטי ייחודי משלו, כל אדם יגיב אחרת למחלה מסוימת או לוירוס מסוים. לעומת זאת, בחברה משובטת בה לכל בני האדם שבה יהיה מטען גנטי זהה, מחלה מסוימת או וירוס מסוים יגיבו באופן דומה ביניהם, מה שיגרום לכך שסיכויי הישרדותם יהיה נמוך יותר ביחס לחברה בעלת בני אדם עם מטען גנטי שונה (22).

לסיכום הנושא, אציין את דעתי בנושא שיבוט גנטי. על פי דעתי, בתקופתנו כרגע, שיבוט ושיבוט בבני אדם בפרט הוא דבר לא מוסרי ולא אתי והוא יכול לגרום להשלכות עתידיות. כיצד תראה האבולוציה אם האדם יתערב בה? (23+24). 

אוסיף כי שיבוט גנטי יוכל לגרום גם ל"מעמדות גנטיים", כאשר יהיו אנשים שיוכלו לאפשר לעצמם מבחינה כספית טיפול בעזרת שיבוט ויהיו אנשים שלא. כאמור, מחקרים שעורכים בנושא השיבוט עולים מיליוני שקלים, לא כל משפחה תוכל להרשות לעצמה לשלם כסף רב כדי להציל את בן משפחתם החולה.

זו דעתי בנושא השיבוט, אך חשוב לי לציין שעם זאת, אני מבינה את הדעה הנגדית לדעתי ואיני שוללת אותה כלל.

המסר שחשוב לי להעביר הוא ששיבוט גנטי הוא התקדמות טכנולוגית ורפואית לעולם המדע. אך עם זאת, חשוב לשים לב ליתרונות והחסרונות בתחום זה ולדעת כיצד לנהוג נכון ובאופן מיטבי עם התחום החדש יחסית של ה"שיבוט גנטי".

אז זהו חנונים מגניבים שלי,

מה דעתכם בנושא? האם אתם מתנגדים למשהו ספציפי שציינתי?

מעניין אותי לשמוע.

*דרך אגב, המספרים שהיו כתובים במשך הפוסט הם כמו הערות שוליים למקורות מידע למטה.

תמשיכו להיות חנונים מגניבים, נתראה.

מקורות מידע:

1. אנציקלופדיה יהודית דעת-שיבוט, תחת הכותרת: " רקע עובדתי"
2. ויקיפדיה-שיבוט, פיסקה 1
3. מילוג-מה זה אתיקה
   
4. ויקיפדיה-שיבוט, תחת הכותרת: "תמיכה בשיבוט", פיסקה 1
   
5. הידען-שיבוט אדם מוצלח ראשון (עדכון), פיסקה 10
6. הידען-שיבוט אדם מוצלח ראשון (עדכון), פיסקה 1
7. מילוג-יצור חי
   
8. הידברות-האם העובר נחשב לאדם?, תחת הכותרות: "האדם כיצור המסוגל לחיות בכוחות עצמו", "העובר כיצור חי".
9. ויקיפדיה-שיבוט, תחת הכותרת: "התנגדות לשיבוט", פיסקה 1
10. ויקישבה-שיבוט, תחת הכותרת: "שימושים אפשריים בתאי גזע", פיסקה 9, סיכונים
    
11. ynet-נסיון לשבט אריה מערות שנכחד בתקופת הקרח
12. אקולוגיה-מארג מזון
    
13. מטח-שיבוט: על כבשים ואנשים. שיכפול בני אדם, תחת הכותרת: ״התרבות בשיכפול-זיו שמתגשם?״, פיסקה 5
14. Time Out It-גלילאו-תחיית הנכחדים-פיסקאות 12-18
15. ויקיפדיה-שיבוט, תחת הכותרת: "התנגדות לשיבוט", פיסקה 3
16. הידען-טיעון נוסף נגד שיבוט אנושי: פגמים גנטיים יהיו בלתי נמנעים, פיסקה 3+4
17. דעת- תיכפול/שיבוט בני אדם / פרופ' אברהם שטינברג, תחת הכותרת: "1.יתרונות רפואיים פוטנציאליים", יתרון א'
    
18. מטח-שיבוט: על כבשים ואנשים. שיכפול בני אדם, תחת הכותרת: "שיבוט, אמונה ושלטון", פיסקה 2
19. ויקיפדיה-נאציזם, פיסקה 1
20. ויקיפדיה-שיבוט, תחת הכותרות: "הדיון הציבורי סביב השיבוט"+"מעמד השיבוט בישראל"
21. ויקישבה-שיבוט, תחת הכותרת: "שיקולים חברתיים-ציבוריים", דחיית החששות, פיסקה 6
22. אנציקלופדיה יהודית דעת-שיבוט, תחת הכותרת: "חסרונות וחששות פוטנציאלים", ג'
23. ויקיפדיה-שיבוט, תחת הכותרת: "התנגדות לשיבוט", פיסקה 1
24. שיבוט על כבשים ואנשים. שיכפול בני אדם, תחת הכותרת: "שיבוט, אמונה ושלטון", פיסקה 1, פיסקה ראשונה